פורום קניין רוחני, פטנטים וזכויות יוצרים - בהנהלת עו''ד נח שלומוביץ'

שלום וברכה

באתר שלי צילמתי מוצרים שרכשתי. התמונה היא שלי. המלל גם שלי. לא העתקתי מהחברה.

כעת החברה באה אלי בטענה שהם לא מסכימים לשים שום תמונה של מוצרים שלהם ברשת, אפילו שאני צילמתי.

מעולם לא התחייבתי ולא חתמתי להם.

האם יש להם סיבה לפנות אלי בטענה זו.
תודה מראש

התשובה כמובן תלויה בשאלה מה המוצרים, ומה מופיע בתמונה.
אם יש בתמונה זכויות קניין רוחני שהם של החברה, אזי יכול להיות שיש ממש בטענה שלהם. אם אין להם זכויות הרי שכנראה הפרסום מותר.
חשוב לזכור שזה שקניתי מוצר, או זה שצילמתי צילום, לא אומר שמותר לי לעשות עם זה מה שאני רוצה. כשקונים ספר מותר לקרוא אותו, אבל אסור להעתיק אותו, אוו הדבר גם עם תמונה, מותר לי לתלו אותה בבית, אסור לי לצלם אותה ולפרסם באינטרנט. וכך גם לגבי זכויות אחרות שקיימות במוצרים שונים, זזכויות יוצרים, סימני מסחר ועוד.

בידיוק רציתי לשאול משהו דומה, אני צלם מסחרי ורציתי לבנות תיק עבודות בצילום מוצרים, אך להרבה מוצרים יש לוגו.

מהתשובה שלך אפשר להבין שאסור לצלם מוצרים עם לוגו בכלל.

מה כן אפשר לעשות? רק לבקש אישור מהחברות של המוצר לצורך העניין?

כמו שכתבתי, השאלה הבסיסית היא מה השימוש שנעשה בצילומים.
אין בעיה לצלם מוצרים עם לוגו. יש בעיה לעשות שימושים מסחריים, שיכולים להחשב כשימוש בלוגו לשם פעילות מסחרית שלא קשורה ללוגו.

דהיינו, מותר לצלם מוצר עם לוגו, כדי למקור את אותו המוצר, או מוצרים זהים מקוריים של בעלת סימן המסחר בו. אסור להשתמש בזה לצרכים מסחריים אחרים.

לאחרונה הגשתי תביעה קטנה דרך אתר נט המשפט ובו סיפקתי את ההוכחות בכתב התביעה עצמו לאחר מכן קיבלתי אישור פתיחת תיק ובו צויין:

"לתשומת לבך, הנך מתבקש לצרף עותקים צילומיים בלבד, עליהם נסמכת תביעתך"

למה בדיוק הכוונה כאן? האם עליי להגיע לבית המשפט ולהגיש עותקים פיזיים של ההוכחות למרות שהכל כבר נמצא בקובץ כתב התביעה שנשלח כבר?
בנוסף, מצב התיק "ממתין להוכחות". מה זה אומר? אני מבולבל לנוכח העובדה שצירפתי את ההוכחות עליהן אני מתבסס בכתב התביעה.

הפורום מיועד לשאלות בנושאי פטנטים וקניין רוחני.
באשר לשאלות ששאלת.
הכוונה היא שיש להגיש עותקים ולא מקור כשמגיישם מסמכים בפועל.
לגבי ממתין להוכחות הכוונה ממתין לדיון הוכחות. הדיון בפני השופט בבית המשפט.

אני מוכרת עוגות מעוצבות ומוצרים מתוקים נלווים.
אחד המוצרים - קאפקייק עציץ שאינו יצירה מקורית שלי אבל יצרתי אחד משלי וצילמתי ופרסמתי באתר שלי.

מתחרה שלי, לקחה את התמונה המקורית שלי של אותו קפקייקס עציץ, ופרסמה אותה אצלה באתר. (היא חתכה את התמונה כדי שהלוגו שלי לא יופיע בה) והתברר לי שהיא פונה ללקוחות ומציעה להם את המוצר עם התמונה שלי.

האם אני יכולה לתבוע אותה?

כן בהחלט.
בעיקר על הפרת זכות יוצרים בצילום.
כמו כן על עשיית עושר ולא במשפט, על המוצר.

שנה שעברה פניתי לצלמת על מנת שתצלם את הבת שלי לצילומי פורים. ביקשתי שלא תפרסם את התמונות. כיום אני מגלה שהיא פרסמה את התמונות בקבוצות בפייסבוק על מנת לפרסם את עצמה. התמונות פורסמו בשעות הבוקר ואני גיליתי במקרה רק בלילה. היא הסירה את הפרסומים אבל מבחינתי זה לא מספיק מאחר ונעשה לי עוול ואני שומרת על הפרטיות של הבת שלי ולא מעלה תמונות שלה לרשת. מה ביכולתי לעשות בעניין? היא לא אמורה לקבל אישור לפרסם את התמונות? תודה רבה.

אם יש לך תיעוד של התמונות שפורסמו, תוכלי לתבוע אותה לתשלום פיצויים.
צריך לקחת בחשבון שפיצויים במקרה כזה של הסרה מיידית תוך כמה שעות לא יהיו גבוהים, ולכן לא בהכרח יצדיקו ניהול הליך משפטי מורכב.

האם מותר למכור תמונה וקטורית חינמית מהאתר פריפיק ששינו בה דברים

הכל תלוי ברישיון הספציפי שניתן לשימוש בתמונה.
בדרך כלל כשמעמידים תמונה לרשות הציבור, מגדירים בדיוק מה מותר ומה אסור לעשות בה. גם במובן של שינויים, גם במובן של סוגי השימוש המותרים.

שלום רב,

במסגרת הפקת קונספט ליצירה. התבצעה הפנייה(על בסיס מחקר שנעשה) לחומר גלוי שפורסם ולנתונים מסוימים שיש בו המהווים חידוש או רעיון שיש בהם שימוש ברעיון או בקונספט
האם הפנייה מהווה קניין רוחני?

לא כל כך ברור מהי הפניה, ומהו החומר.
גם השאלה האם ההפניה היא קניין רוחני, לא לגמרי ברורה. האם הכוונה לשאול האם מי שיצר את ההפניה רכש בה זכויות? לעיתים כן, לעיתים לא.
אם השאלה היא האם הוא הפר זכויות, אזי בהחלט זה תלוי בשאלה האם יש זכויות בחומר שאליו הפנו.

תודה.
אתן דוגמא.
נניח שמישהו כותב ספר על נושא מסוים. אין לו מושג על הנושא והוא פונה אלי לייעוץ כמומחה לנושא.
אם,בין השאר, הפניתי אותו לחלקים שלמים ופרטים שהוא הכניס לספר(שפורסמו בערוצים אחרים גלויים לכל,אבל מחבר הספר לא ידע עליהם), האם עצם ההפניה היא קניין רוחני,זכויות יוצרים..?

ההפניה עצמה היא לא נכס שניתן להגן עליו.
זה מסוג הדברים, שעל אף שהרבה פעמים לא מובנים מאליהם, ויש בהם תרומה מכרעת, לא ניתן להגן עליהם בפני עצמם, ולכן גם אם לא ינתן עליהם קרדיט כמקובל, יהיה קשה מאד לתקוף א זה.

שאלה על גנבת דעת, גנבת מוצר ( המצאה אישית ) ע״י אדם שהיה קרוב לממציא, אותו גנב ידע שאין לו סיכוי לקבל את הידע הזה מהממציא, ידע שיש לזה ערך והשיג את המידע דרך גורם שלישי והתחיל לשכור בו כאילו זה היה שלו, אשמח לשמוע אם יצא לכם לטפל במקרים כאלה, ובכלל איך מתמודדים עם סוגיה כזאת?
אין בעיה להביא את הגורם השלישי להעיד על המניפולציה שנעשתה כאן.

מאד חשוב לדעת מהו הידע שנעשה בו שימוש. כדי להבין מה סוג הזכויות שגלומות בו.
האם הוא נשמר בסוד?האם הוא ייחודי? חדש?
נשמח לייעץ באופן פרטני, ניתן לפנות למשרדנו באחת מדרכי ההתקשרות כאן בפורום.

בימים האחרונים מספר אנשים הפנו את תשומת ליבי לכך שהוקם עמוד פייסבוק עסקי לעסק באותו תחום ועם שם עסק מאוד דומה לשלי, ברמה שיכולה להטעות מי שמחפש. הדף שלי פעיל כבר כשנה, בשם הזה מכירים ומוצאים אותי ברשתות החברתיות ובשם הזה אני מפרסם ומשווק.
האם אני חייב לרשום את השם כסימן מסחרי כדי לדרוש מבעל הדף החדש (כארבעה ימים) שישנה את השם או האם מספיקות העובדות שאני ותיק ממנו, מוכר בשם הזה ושהשם דומה בצורה מטעה?
אם חייב לרשום את השם, האם זהו תהליך שאפשר לבצע לבד או שנדרש עורך דין?
תודה רבה!

באופן עקרוני, אם רכשת מוניטין בשם, ובמיוחד אם הז יכול לגרום לטעות של לקוחות, יש לך זכות לדרוש ממנו להחליף שם. העילה היא עילה של גניבת עין.
כמובן שסימן מסחר רשום, יכול לתת לך תוקף הרבה יותר חזק לדרישה כזו, ובעיקר חוסך את הצורך להוכיח מוניטין.
אפשר לרשום סימן מסחר לבד, כמובן שזה כמו כל פעולה מקצועית שניתן לעשות באופן חובבני, או לפנות לבעל מקצוע.
צריך לזכור שיש שיקולים אסטרטגיים וטקטיים שמשפיעים על פעילות בנושא, כך למשל צריך לזכור שאם טרם נרשם סימן מסחר, ותפנה אל המתחרה, הוא יכול להשפיע על משך הזמן או הקלות שבה תקבל סימן מסחר רשום, על ידי הגשת בקשה מקבילה לרישום על שמו שתוביל לקיום משפט ביניכם לגבי העדיפות בשם, או על ידי שיגיש התנגודת לרישום השם על שמך דבר שיעכב בצורה ניכרת את היכולת שלך לתבוע. לכן תמיד מומלץ לקבל ייעוץ מקצועי פרטני, לגבי הדרכים השונות למצות את זכויותייך.

עד לפני כמה חודשים הייתי חבר בלהקת רוק.
את השירים המקוריים אני כתבתי גם את המילים וגם את הלחן הרבה שנים לפני הקמת הלהקה (השירים באנגלית ורשמתי אותם בספריית הקונגרס עוד לפני הקמת הלהקה). העיבוד לשירים בוצע במשותף.

לפני כמה חודשים הלהקה התפרקה ואחד החברים האחרים טוען שבגלל שהוא היה שותף לביצוע, הוא נהיה שותף לבעלות על הזכויות. האם זה נכון?

זכויות היוצרים בשירים ובלחנים הם למי שכתב אותם.
בהקלטות, שייכות זכויות היוצרים למי שהיה המפיק של ההקלטות.
בביצועים יש זכות מבצעים למבצעים עצמם דהיינו לכל חברי ההרכב.

העיבוד יכול להחשב חלק מהביצוע, ולכל היותר מההקלטה, אלא אם כן, יש בו אלמנט יצירתי משמעותי, שהופך אותו ליצירה נפרדת לגמרי מהיצירה המקורית - זה נדיר, ולכן לא סביר שלנגנים יש זכות יוצרים ביצירות. אלא כאמור זכויות בהקלטות ובביצועים שלהם בלבד.

מקווה שאוכל לקבל מענה.
עבדתי עם צוות בשיתוף פעולה ללא תשלום
אני מעצבת אופנה
עם מאפרת, מסרקת, מקעקעת, דןגמנית וצלם.
הצלם לא מוכן להוריד את הקרדיט שלו שנראה בצורה מגוחכת במרכז התמונה, ביקשתי שיוריד את הקרדיט למטה - הוא לא מוכן.
אני רוצה לדעת אם אני עושה שינוי בתמונה ומורידה את הקרדיט לתחתית התמונה , האם הוא יכול לפגוע בי בתביעה משפטית? הוא מאיים בתביעה.
רצוי לציין שלא חתמנו על שום חוזה עם הבנאדם.

זכויות יוצרים בתמונה הן של הצלם.
לכן יש בעיה לשנות פרטים בתמונה, כולל קרדיט, ללא אישורו.
אם יש זכויות גם בחומר שמצולם אפשר למנוע ממנו להשתמש בתמונה, אבל לא לעשות שינוי ולהשתמש בעצמך.

שאלה-
אני עובד בעסק של מכירות כלי רכב. בנוסף אני גם מצלם כתחביב וכמקצוע. כחלק מהתפקיד שלי בעבודה צילמתי (מיוזמתי בלבד יש להדגיש) את הרכבים ואירועים שהיו בעבודה עם המצלמה שלי, ערכתי במחשב שלי. הכל נעשה עם ציוד שלי. בתמונות השתמשתי לפרסום ברשתות החברתיות.
נניח ואני עוזב את מקום העבודה. האם יש להם איזשהו קניין על התמונות?
תודה לכם

באופן עקרוני, יצירה שנוצרה על ידי עובד לצורך עבודתו ובמהלכה, זכויות היוצרים בה שייכות למעביד.
אלא אם כן הוסכם אחרת.
אתה יכול להינות מזכות מוסרית, דהיינו ששמך יופיע כצלם בהיקף ובמידה שמקובלים בתמונות מהסוג הזה.

שלום רציתי לברר את העלות של רישום סימן מסחרי על שם של אפליקציה

רישום סימן מסחר, כרוך בשני סוגי תשלום, תשלום של אגרת משרד המשפטים, וכן שכר טרחה של עורך הדין שמגיש את הבקשה לרישום.
את אגרות סימני המסחר ניתן למצוא באתר האינטרנט של רשם סימני המסחר.

תחת הפריט הגשת בקשה לרישום סימן מסחר בסוג אחד.
שכר הטרחה של עורך הדין משתנה ממשרד למשרד, והוא נע בין 1,500 ל3,000 ש"ח.
באם הסימן צריך להירשם ביותר מסוג סחורות או שירותים אחד, קיימת אגרה נוספת (לכל סוג נוסף) ובדרך כלל גם חיוב נוסף בשכר הטרחה.
אם תרצו לקבל הצעת מחיר פרטנית, כמו גם חוות דעת לגבי הסימן שתרצו לרשום, אתםמוזמנים לפנות למשרדנו באחת מדרכי ההתקשרות הקיימות כאן.

זאת אומרת שאם רק על 2 שלבי ההגשה הראשוניים להגשת הבקשה לרישום סימן מסחרי על השם העורך דין רוצה לגבות 9700 שקל זה לא הגיוני?

אני מצטער אבל לא הבנתי את השאלה. בכל מקרה שאלות של שכר טרחה, נשמח להשיב בפרטי, ולתת הצעה מסודרת.

אין בעיה אני גם רוצה הצעה מסודרת אני רק רוצה להבין כי כרגע התייעצתי עם עורך דין אחד, והוא הסביר לי שיש 4 שלבים לרישום סימן מסחרי על שם והוא הסביר לי שרק השתיים הראשונים יעלו לי 9700 שקל שזה לא נשמע לי הגיוני

אם אני לוקח סלוגן מוכר, משנה אות אחת ויוצר משמעות שונה., האם אני מוגן מבחינת זכויות יוצרים או שמא עירום לתביעה?
ובכלל, עניין זכויות יוצרים לגבי סלוגנים המתנוססים על כרזות, סטיקרים חולצות, צמידים, איך עובד כל הסיפור.

באם אני מעתיק, 60-70% נשען על המקור, מעתקים ממני.

איך פועלים נכון בכדי לא להיות חשוף לתביעה? (ברור שלהיות מקורי ליצור יש מאין, אך ישנה האפשרות להשראה/השפעה, בהתבסס על משהו יש מיש ולהעתיק X% מיצירה קיימת)

נושא הסלוגנים מערב בדרך כלל שני תחומים. תחום אחד הוא תחום זכות היוצרים, הסלוגן יכול להיות מוגן כיצירה ספרותית. ותחום המוניטין הכולל סימני מסחר, גניבת עין עשיית עושר ועוד.

בשתי מערכות הדינים הללו קיימים כללים רבים, שנוגעים למותר ולאסור. ככלל, אסור להפר יצירת יוצרים, ואסור להשמש בסלוגן של מישהו.
אם עושים שינויים, נבחנת השאלה מה מהות השינויים, האם זו יצירה אומנותית, שיש לה אמירה, האם זזה מוצר שנמכר ויש לו תפוצה מסחרית, האם השינוי מכבד את היצירה המקורית, ועוד שאלות רבות וסבוכות. לכן מומלץ לקבל ייעוץ משפטי פרטני, לפני שעושים שימוש בסלוגן של מישהו, גם אם זה תוך שינוי, כדי לוודא מה הסיכונים המשפטיים. או אם זה לא מצדיק השקעה בייעוץ - ללהימנע מעשייה כזו.

שאלה קטנה. אם אני עושה לוגו עם כיתוב unlimited creativity האם חברה ששמה כזה או רשמה את סימן המסחר שלה עם מלל כזה יכולה לתבוע על "שימוש במלל הזה " לי זה נשמע לא הגיוני כי המון חברות ואנשים משתמשים במלל הזה. איך זה עובד לגבי לוגואים שרשומים כסימן מסחרי ולוגואים שאינם רשומים כסימן מסחרי זה קצת מבלבל העניין אשמח אם תוכלו לענות.

יש המון כללים שנוגעים למשמעותו של סימן מסחר רשום, וסימן מסחר שאינו רשום.
על מנת ללמוד על חלק מהם אפשר להכנס לאתר האינטרנט שלנו, או לאתר הסרטונים שלנו patentim.net, וללמוד על חלקם.
באופן עקרוני סימן מסחר אמור לסמל את המוניטין של מישהו במוצרים שלו, אם מישהו רשם סימן מסחר הוא יכול למנוע מאחרים להשתמש באותו סימן גם אם עדיין לא רכש לעצמו מוניטין, אם מישהו רשם סימן שלדעת אדם אחר לא היה צריך להרשם, כי הוא מקובל במסחר, או גנרי בצורה אחרת, ניתן להגיש תביעה בבית הדין של רשם הפטנטים ולבטל את אותו הסימן.

במסגרת קורס באונ', שעוסק ברפואה בעידן הטכנולוגיה נתבקשתי להגיש עבודת סיום שהיא למעשה המצאת סטארט אפ. מדובר בתכנון מ-א' עד ת' כולל אפיון מלא, ניתוח הרעיון ואף פרק העוסק ברגולציה.

העבודה תוגש למרצים שהם גם בכירים בחברות העוסקות בתחום.

השאלה שלי בעצם היא איך אני מגן על הרעיון שלי, כי בשנה שעברה נתנו לסטודנטים שהצטיינו מלגות (שלא שוות עשירית מהרעיון) והאונ' התחילה בפיתוח הרעיון לעצמה.

הטענה של האוניברסיטה היא כמובן שברגע שמוגשת עבודה הזכויות עליה שייכות למוסד.

האם זה נכון? האם אפשר להחריג עבודות בהסכם מסוים?

תודה מראש.

השאלה תלויה לחלוטין בתקנון המוסד האקדמי בו אתה לומד. אם על פי התקנון זכויות הקניין הרוחני בתוצרים הם של האוניברסיטה, אז הקניין אכן של האוניברסיטה.
אם הנושא הוא כזה שיכול להיות נושא לבקשת פטנט, הרי שתמיד תוכל להגיש בקשה לפטנט לפני הפרסום, זה בהחלט יכול לעזור כנגד אנשים אחרים שיחשפו לפרויקט וירצו לפתח אותו, אבל זה לא ימנע מהאוניברסיטה אם תרצה לטעון לבעלות בפטנט.
לכן המפתח לזכויות נמצא בתקנון, שאותו תוכל לבקש ולקבל מרשויות האוניברסיטה.

לכבוד נוח שלומוביץ' שלום רב,
אני סטודנט תואר ראשון לפילוסופיה ולדעתי פתרתי בעיית יסוד בפילוסופיה של ההכרה (בעיית האינדוקציה), ויש לך השלכות לפילוסופיה של המדע והלוגיקה, ואין עושים מדע. קצת דומה לחידוש במהפכה המדעית שיש לבצע ניסויים כדי לאשש תיאוריות.
איך אני יכול לשמור על המצאה על שמי בצורה הטובה ביותר, לשם קבלת מלגות/פרסים וכדומה?
בתודה,
אופיר

זו שאלה מאד מורכבת, וקשה לענות עליה, במסגרת הזו.
באופן עקרוני, הכלל הוא שעל תגליות מדעיות, או על אמצאות שאינן אלא תהליך חשיבתי, לא ניתן לקבל פטנט.
לכן ניתן לקבל זכות יוצרים על מאמר, אבל לא על התוכן שלו, זאת אומרת מישהו יוכל לנסח את התיאוריה באופן שונה ולהשתמש בה.

לעומת כל אלה, אם יש שימושים מעשיים לא מדעיים טהורים לתיאוריה, הרי שעל שימושים כאלה ניתן לקבל פטנט.
כמו כן כדאי מאד לפרסם מאמרים שיבטיחו לפחות את הקרדיט על התיאוריה.
נשמח לייעץ בצורה ספציפית יותר אם תרצה לפנות בעניין.